Chitika

יום שני, 27 בדצמבר 2010

מעבר חציה, מורשת לאומית ואמת הסטורית

כמו לישראל, גם לבריטניה יש אתרי מורשת לאומית.
בשבוע שעבר צורף מעבר החציה שמול אולפני EMI באבי רוד, לונדון, לרשימת האתרים המוגנים.

תמונת עטיפתו של האלבום האחרון שהוקלט על ידי הביטלס הפכה לאייקון בפני עצמה, והשמועות על מותו של פול מקרטני טענו שהיא מייצגת את מסע הלוויה של המנוח: ג'ון לנון, בחליפה לבנה, מייצג את הכומר; רינגו סטאר בחליפה כהה הוא הקברן; ג'ורג' הריסון בתלבושת ג'ינס הוא חופר הקברים; ופול - יחף ואוחז בסיגריה בידו הימנית למרות היותו שמאלי - הוא, כאמור, מת.
המהדרים מצאו בתמונה עוד סימנים (למשל, מספר הרישוי של החיפושית החונה בצד שמאל, המעיד על גילו המשוער של מקרטני, לו היה עדיין בחיים).

וכאמור, מעבר חציה זה זכה לכבוד המגיע לו כסמל תרבות מודרני.

האמנם?
מסתבר, שבשנות השבעים ומסיבות של בטיחות וניהול תחבורה, נצבע מחדש מעבר החציה דרומית-מזרחית למעבר החציה המקורי.
כמו בדיון המפורסם על פרדוקס גרזן הפילוסוף, בו מוחלפים לסרוגין הלהב והידית, עד שלא ברור יותר מתי זהו עדיין הגרזן המקורי - האם מעבר החציה עליו מצטלמים אלפי תיירים מדי שנה הוא אכן "מעבר החציה של אבי רוד"? מחבר מאמר המערכת של הגארדיאן הבוקר סבור שהסמליות גוברת על הדיוק ההסטורי, הסטוריונים רבים נוטים להסכים.
אני, בשלב זה, מעדיף שלא להכריע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה